ג'ורג' וו. בוש על שתייה ופיכחון

ג'ורג' ווקר בוש כיהן כנשיא ה-43 של ארצות הברית. במשך שתי כהונות היה הנשיא ג'ורג' וו. בוש המפקד העליון מינואר 2001 עד ינואר 2009). לומר שהנשיא בוש היה נשיא מפלג זו לשון המעטה, עם שיאי תמיכה ושפל חסרי תקדים; הוא התחיל ב-50% ביום ההשבעה, הגיע לשיא של 92% אחרי פיגועי 11 בספטמבר וירד ל-22% ב-2008.

הוא הצליח להוריד מסים ולמנוע פיגוע טרור נוסף אחרי 11 בספטמבר 2001, אבל גם ספג ביקורת על כך שהסתמך על מודיעין לא מדויק ועל ”חילוץ וול סטריט” הידוע לשמצה. בלי קשר להשתייכות פוליטית, בלי קשר להצלחות ולכישלונות, הנשיא ג'ורג' וו. בוש אמר

”להפסיק לשתות היה אחת ההחלטות הקשות ביותר שקיבלתי אי פעם. בלי זה, אף אחת מההחלטות שבאו אחר כך לא הייתה אפשרית”

...והוא פיכח מאז 1986.

ג'ורג' וו. בוש לא מגדיר את עצמו כאלכוהוליסט

עד היום, הנשיא לשעבר בוש לא מגדיר את עצמו כאלכוהוליסט. בספר הזיכרונות שלו, Decision Points, הוא פותח בהחלטה להפסיק לשתות ומתאר את הקשיים. הוא כותב,

”אני יודע שיש לי אישיות של הרגלים. שתיתי יותר מדי, וזה התחיל ליצור בעיות”

...אבל הנשיא בוש ציין שרבים אחרים זקוקים לטיפול שיקומי או ל-AA כדי להגיע לפיכחון, ואילו הוא הצליח להפסיק בבת אחת. הוא לא חש שהייתה לו התמכרות כימית או תלות, אבל הוא כן אמר לבנותיו ש”שתיית יתר [עוברת] במשפחה.”

עם זאת, הדרך שלו והמחויבות לפיכחון הן משהו שאנשים שסובלים מ הפרעת שימוש באלכוהול (AUD) יכולים להזדהות איתו, כי הוא אמר בגלוי: ”[א]לכוהול הפך לאהבה והתחיל לדחוק את האהבה שלי לאהבה החשובה ביותר – אם אתה אבא – וזה לאהוב את הבנות הקטנות שלך. אבהות משמעותה פיכחון מ-1986 והלאה.”

מתי שתית לאחרונה?

ספר הזיכרונות של הנשיא ג'ורג' וו. בוש נפתח כך: ”זו הייתה שאלה פשוטה. 'אתה זוכר את היום האחרון שבו לא שתית?'” לפני שהיה נשיא, בוש הגיב לאשתו בזעם, ואז תיאר את הרגלי השתייה שלו בשבוע האחרון, בשבוע שלפניו, בחודש האחרון, ולאט הבין שהוא לא זוכר יום אחד שבו היה פיכח.

בדומה לאנשים שכן מתמודדים עם התמכרות, הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש ניסה לתת רציונליזציה לשתייה שלו. הוא השווה את ההרגלים שלו לאלה של אנשים שהוא הכיר כשיכורים, ולא הרגיש שהוא באותו מחנה. הוא היה פיכח במשך היום ומעולם לא שתה בעבודה, ובדרך כלל הייתה סיבה לשתות בכל יום (בין אם טקס של ליל שלישי, יום עבודה מוצלח, חגיגה עם חברים וכן הלאה), אבל הוא לא הצליח לשים את האצבע על יום יבש, והודה

”השתייה הפכה ל הרגל.”

עשר או חמור?

”כשהייתי צעיר וחסר אחריות, הייתי צעיר וחסר אחריות.”

–הנשיא ג'ורג' וו. בוש

ב-1976 ג'ורג' וו. בוש נעצר וקיבל קנס על נהיגה בשכרות.

הוא לא ערער על האישומים ולמזלו אף אחד לא נפגע, אבל זה רגע בולט בהיסטוריה שלו. אף שאף אחד לא נפגע, הנשיא בוש הרגיש שזה פגע בתפקידו כאבא – וערער את ההרצאות שלו על נהיגה בטוחה – ובאותו זמן האמין שזה עלה לו בבחירות.

להרבה אנשים, ברגע שהמערכת המשפטית נכנסת לתמונה (גם אם מדובר בקנס יחסית קטן), זו קריאת ההשכמה להגיע לפיכחון, או לפחות להכיר בכך שיש בעיה. זה אומר משהו שעל אף שלנשיא ג'ורג' וו. בוש היה תיק נהיגה בשכרות ב-1976, הוא הפסיק לשתות רק 10 שנים אחר כך.

במקום זה, אצל הנשיא בוש התחתית הגיעה בארוחת ערב משפחתית. זה לא היה קרב משפטי וזה לא היה לעיני הציבור, אבל בשביל הנשיא לשעבר זה היה הרגע שבו הבין שהשתייה היא בעיה ותסמין של אנוכיות. כדי באמת להבין את הגודל, חשוב להבין את הדברים הבאים על הנשיא ה-43.

הנשיא לשעבר ג'ורג' וו. בוש אהב את אביו, מעריץ את אמו, ויש לו אהבה, אמון וכבוד עמוקים לאשתו, לורה. הערכים האלה היו ברורים באופיו של בוש עוד לפני השירות שלו וגם הרבה אחריו.

הנשיא ג'ורג' וו. בוש דיבר על הביקורת שספג בתפקיד ועל כך ש

”היה הרבה יותר קשה להיות הבן של הנשיא, ולראות איך מבקרים את אבא שלי, מאשר להיות הנשיא... לראות איך מעוותים את דמותו באמת כאב.”

הידיעה עד כמה ג'ורג' וו. בוש דואג למשפחה שלו היא מה שנותן משמעות לתחתית שלו – להבנה שיש לו בעיה. הנשיא בוש כותב,

”היה לנו פתגם במערב טקסס: 'אתמול בלילה הוא חשב שהוא עשר, כשבפועל הוא היה חמור.' אני אוהב להתבדח, אבל לאלכוהול יש דרך להפוך הערה שנונה או קנטור לחיתוך או עלבון.”

במסיבת ערב אצל ההורים של הנשיא לשעבר, ג'ורג' וו. בוש שתה יותר מדי ופנה לחברה קרובה ואטרקטיבית של ההורים שלו ושאל: ”אז איך סקס אחרי גיל חמישים?” השאלה התקבלה בשתיקה מוחלטת וגם במבטים רוצחים מאמו ומאשתו. כמובן, למחרת הזכירו לבוש מה הוא אמר, והוא הרגיש חרטה מיידית, ושאל את עצמו: ”[האם] ככה אני באמת רוצה לנהל את החיים שלי?”

המפגש עם בילי גרהם

למשפחות בוש וגרהם היה קשר במשך עשרות שנים, אבל ב-1985 ג'ורג' וו. בוש שאל כמה שאלות עמוקות ששינו את הדרך שבה הוא (הנשיא לשעבר בוש) ראה את האמונה שלו באלוהים. ג'ורג' וו. בוש אהב את הביבליה כי הוא האמין

”שבקריאת הביבליה [זה] יכול להפוך אותי לאדם טוב יותר,”

אבל גרהם הסביר שאמנם זו תוצאה נאצלת, אבל זו לא באמת הנקודה. הנקודה של הביבליה היא המשיח, לא העצמי.

זה לא רק התחיל לערער ולפרום את האמונה ה”רדודה” שהייתה לג'ורג' וו. בוש, אלא שהוא הבין עוד משהו עמוק מהמפגש הזה.

”כשבילי התחיל לענות על שאלות... הייתי בכוס היין השלישית, אחרי כמה בירות לפני ארוחת הערב. המסר של בילי גבר על האלכוהול.”

ההבנה הזאת עזרה לג'ורג' וו. בוש בכמה רמות. קודם כל, הוא הבין שהוא קרא בביבליה כדי לשפר את עצמו, וזה, במובן מסוים, היה אנוכי. שנית, אף שכבר היה אדם מאמין, זה ערער ושינה את המבט של הנשיא על אמונה ועל מה זה אומר להיות נוצרי. העובדה שמסר על אלוהים גבר על ערפל השכרות שלו הייתה לה אפקט מפיכח מאוד, עד כדי כך שהוא התחיל ללכת לשיעורי ביבליה וללמוד באמת את הטקסט שהוא הלך בעקבותיו במשך 39 שנה.

פיכח מאז 1986

ביום ההולדת ה-40 שלו, הנשיא לשעבר ג'ורג' וו. בוש חגג עם אשתו ועם שני חברים קרובים. הם הרימו כוסית לבריאות, לאושר ולמשפחה, שילמו את החשבון וסיימו את הערב. בבוקר שלמחרת, הנשיא בוש סבל מהנגאובר ויצא לריצה כדי להזיע את הרעל של הלילה הקודם.

ככל שהלילה הקודם התבהר, הוא חזר לחדר במלון ואמר לאשתו: ”אני [לעולם לא] אשתה עוד משקה.” הוא מודה שנראה שלורה לא האמינה לו, כי הוא כבר אמר את זה בעבר ולא עמד בזה, אבל הוא האמין שהפעם זה יידבק כי השינוי הגיע מבפנים.

תוך שבוע ההנגאובר הפך לזיכרון דהוי ו”הפיתוי לשתות הפך עז. הגוף שלי השתוקק לאלכוהול”, אז הוא התחיל לרוץ יותר ולהחליף משקאות חריפים במתוקים (במיוחד שוקולד). ברגע שלורה, אשתו, ראתה שהוא רציני, היא נעשתה יותר ויותר תומכת, עודדה אותו להישאר בדרך הזאת ולהדוף את הדחפים. לא מפתיע שג'ורג' וו. בוש התקשה במסיבות ובמפגשים,

”בהתחלה היה קשה לראות אנשים אחרים נהנים מקוקטייל או בירה... אבל להיות הבחור הפיכח עזר לי להבין כמה הייתי נשמע חסר מחשבה כששתיתי. ככל שעבר יותר זמן, כך הרגשתי שהמומנטום לצדי. לא לשתות הפך להרגל בפני עצמו – כזה ששמחתי לשמור עליו.”

ג'ורג' וו. בוש הפך לפיכח ב-1986, יום אחרי יום ההולדת ה-40 שלו. הוא לא מוחק את ארבעת העשורים שלפני הפיכחון, הוא מכיר בכך שהם חלק ממנו, חלק שלימד אותו ערכים, מוסר ושיעורים חשובים. עם זאת, הנשיא מחויב לא לשתות שוב למען המשפחה שלו (הבנות שלו ואשתו) ונדר לא להיות אנוכי, אלא לשאוף לאמונה עמוקה יותר.

הנשיא לשעבר ממשיך להישאר עסוק, למשל בכתיבה ובציור, והוא אמר בגלוי שחייו לא מוגדרים על ידי הנשיאות שלו (הוא שירת, אבל הזמן שלו עוד לא נגמר), אבל במובנים רבים החוויות שלו עם אלכוהול משתקפות ב-8 השנים שלו כנשיא – מלאות עליות ומורדות. הכי אפשר להזדהות עם זה במילים שלו עצמו, כשהוא משקף מה הוא מאמין שהנשיאות שלו משמעותה, או (אולי) תשמע בעתיד:

”חלוף הזמן מאפשר ליצרים להתקרר, לתוצאות להתבהר, ולחוקרים להשוות גישות שונות... עשיתי כמיטב יכולתי לכתוב על ההחלטות שקיבלתי נכון, על אלה שטעיתי בהן, ועל מה שהייתי עושה אחרת אילו ניתנה לי ההזדמנות. בנשיאות אין חזרות. צריך לעשות את מה שמאמינים שהוא נכון ולקבל את התוצאות.”

הנשיא לשעבר ג'ורג' וו. בוש אולי דמות פוליטית שנויה במחלוקת, אבל לכל מי שמתמודד/ת עם פיכחון, הוא השראה שאין עליה עוררין. אולי לוקח 40 שנה לעלות על המסלול הנכון, אבל אין גבול למה שאתה/את יכול/ה להיות.