איך דניאל רדקליף מתמודד עם פיכחון

”אני משתנה כשאני שיכור. אני אחד מהאנשים שמשתנים... יש משהו בכל אדם ששותה באופן שברור שזה לא טוב לו, משהו שנמשך אל הכאוס הזה.”

אם היית צריכים לנחש מי אמר את הציטוט הזה, כנראה היית אומרים ”אלכוהוליסט”. הארי פוטר הוא כנראה האדם האחרון שהיית מנחשים. אבל הציטוט הזה הוא למעשה של השחקן הבריטי דניאל רדקליף, שגילם את נער הקוסמים הארי פוטר בסדרת הסרטים האיקונית.

מאז 2001, דניאל רדקליף הוא שם מוכר בכל בית. צפינו בו גדל מנער רזה בן 12 לגבר נאה בן 22 בסרטי הארי פוטר. זה לא סוד שסלבריטאים מתמודדים לא פעם עם בעיות של חומרים. כולנו היינו עדים לרשימה הארוכה של שחקנים ומוזיקאים מהשורה הראשונה שהתמודדו עם סוג כלשהו של בעיית חומרים, מ רוברט דאוני ג'וניור ועד איימי ויינהאוס. עם זאת, רוב המעריצים הופתעו לגלות שגם רדקליף בעל הפנים הרעננות נכנס לקטגוריה הזו.

חייו המוקדמים של דניאל

דניאל רדקליף נולד ב-23 ביולי 1989. מהרגע שהתחיל לדבר, דניאל רדקליף היה מיועד להיות שחקן. גם אמו מרשה וגם אביו אלן היו שחקני ילדים בעצמם, והמשיכו לעבוד בתעשיית הבידור כמבוגרים. אמו הפכה לסוכנת ליהוק ואביו לסוכן ספרותי שהתמקד בסיוע לשחקנים להשיג עסקאות ספרים. למרות המעורבות שלהם בתעשייה, שניהם התנגדו לכך שרדקליף הצעיר יהפוך לשחקן. לאכזבתם, הוא אמר להם כבר בגיל 5 שהחלום שלו הוא להופיע על המסך הגדול. ההורים של רדקליף אפשרו לו לשחק בהצגות בית ספר, אבל לא עודדו אותו לקחת תפקידים מקצועיים. בסופו של דבר, התשוקה של דניאל הצעיר למשחק שכנעה אותם.

הכניסה הראשונה של רדקליף לעולם המשחק המקצועי הייתה בגיל 10, כשלוהק לדמותו של דיוויד קופרפילד הצעיר בעיבוד הקולנועי של BBC One לרומן הפופולרי של צ'ארלס דיקנס באותו שם. זמן קצר לאחר מכן הוא לוהק למותחן הריגול ”החייט מפנמה” עם פירס ברוסנן וג'יימי לי קרטיס. אבל עוד לפני שהסרט יצא, פנה אליו המפיק דיוויד היימן. היימן היה משוכנע שרדקליף יהיה הארי פוטר המושלם והתעקש שהוא יעבור אודישן. ההורים שלו היו חשדניים, אבל החליטו לאפשר את האודישן. מה שהיה אמור להיות אודישן אחד הפך לשמונה חודשים של אודישנים, ובסופו של דבר רדקליף קיבל את התפקיד של הארי פוטר.

למרבה הצער, כשההורים שלו גילו שהסרט יהיה סדרה בת שישה חלקים ושזה יחייב את רדקליף לעבור ללוס אנג'לס לצילומים, הם עמדו על שלהם. הם לא רצו שייקחו מהבן שלהם את הילדות. הם לא יכלו לדמיין עד כמה הזיכיון של הארי פוטר יצליח. האחים וורנר ניהלו משא ומתן עם משפחת רדקליף ובסופו של דבר הצליחו להחתים אותם על חוזה לשני סרטים שכלל צילומים בבריטניה. אבל כפי שכולנו יודעים, החוזה הזה הוארך בסופו של דבר, וכך דניאל רדקליף גילם את הגיבור הארי פוטר לאורך כל שמונת חלקי הסדרה.

לגדול באור הזרקורים

עם יציאת הפרק הראשון של הארי פוטר ב-2001, ”הארי פוטר ואבן החכמים”, רדקליף הפך למפורסם בן לילה. גם מעריצי ספרי הארי פוטר וגם מבקרי קולנוע ברחבי העולם שיבחו את רדקליף על הגילום של הקוסם היתום הארי פוטר. הסרט הכניס כמעט מיליארד דולר ברחבי העולם. שנה לאחר מכן יצא ”הארי פוטר וחדר הסודות”. הוא היה מצליח כלכלית באותה מידה כמו ”אבן החכמים” וקיבל אותה מידה של שבחים. שאר סרטי הארי פוטר יצאו בין 2004 ל-2011: ”הארי פוטר והאסיר מאזקבאן” (2004), ”הארי פוטר וגביע האש” (2005), ”הארי פוטר ומסדר עוף החול” (2007), ”הארי פוטר והנסיך כלאיים” (2009), ”הארי פוטר ואוצרות המוות חלק 1” (2010), ו”הארי פוטר ואוצרות המוות חלק 2” (2011).

זה לא סוד שרדקליף נהנה לא רק לגלם את הארי פוטר, אלא גם לבלות עם שותפיו לתפקיד רופרט גרינט ואמה ווטסון. בראיונות אינספור הוא דיבר בהתלהבות על האהבה שלו לדמות ולצוות כולו מאחורי הזיכיון של הארי פוטר:

”אני כאילו מנסה לקרוא את הספרים כשהם יוצאים בצורה אובייקטיבית ולא לגבש דעה מראש, אבל האמת היא שכשקראתי את השישי, 'הארי פוטר והנסיך כלאיים', היו שם קטעים שבהם אמרתי לעצמי, 'אלוהים, הייתי מת לגלם את זה כי זה כל כך טוב'.”

”אני חושב שהארי פוטר חשוב מאוד. כל הזדמנות שתהיה לי לשארית חיי, לא הייתי מקבל אותה אם לא היה הארי פוטר. וזה היה שיא כפיות הטובה אם הייתי מתייחס לסרטים האלה במשהו אחר מגאווה.”

עם זאת, למרות שרדקליף דיבר בגלוי על ההערכה שלו לסרטי הארי פוטר, הוא היה נחרץ באותה מידה שזה פרק שהוא אוהב להשאיר סגור. למעשה, מחברת הסדרה ג'יי. קיי. רולינג אפילו נאלצה להבטיח לרדקליף שהיא לא תכתוב עוד ספרי הארי פוטר, כדי להבטיח ש”הארי פוטר ואוצרות המוות חלק 2” יהיה סוף זיכיון הסרטים.

רדקליף אמר לאורך השנים שוב ושוב שלהיות הארי פוטר הייתה חוויה מדהימה, אבל שהוא היה רוצה לחקור עוד הזדמנויות. למרות שהוא נהנה מהקשר לסדרה, הוא מקווה שבסופו של דבר יכירו אותו כ”דניאל רדקליף השחקן” ולא כ”דניאל רדקליף, הבחור ששיחק את הארי פוטר”. אחרי שהסתיימו הצילומים של הפרק האחרון בזיכיון הארי פוטר, רדקליף לקח על עצמו כמה תפקידים מגוונים גם בסרטים וגם בברודוויי. אבל לפני שהצליח להתקדם הלאה מהסדרה האיקונית של הארי פוטר, הוא היה צריך להתמודד עם כמה שדים.

כשהבין שיש לו בעיה

למרות שביל את כל שנות הנעורים והבגרות הצעירה באור הזרקורים, רדקליף הצליח להימנע מסקנדלים מטורפים. בזמן שסלבריטאי נוער אחרים כמו לינדזי לוהן ופריס הילטון היו ידועים לשמצה בגלל השובבויות שלהם שסבבו סביב חומרים, רדקליף היה ההפך. פפראצי מעולם לא תפסו אותו שותה מתחת לגיל, והוא תמיד שמר על תדמית של ”בחור נחמד”. למעשה, עד היום כתבות החדשות היחידות שתמצא/י על דניאל שיכור היו בימי ההולדת שלו.

פפראצי הבחינו ברדקליף מתנדנד הביתה שיכור עם ההורים שלו בליל מסיבת יום ההולדת ה-18 שלו. בזמן שנזרקו כמה בדיחות על כך שהשחקן חוגג עם ההורים שלו, הושמעו גם הערות על מצב השכרות שלו. עם זאת, זה היה רק יום ההולדת ה-18 שלו, אז מעטים באמת דאגו לשתייה שלו. רדקליף עלה שוב לכותרות כשצצו תמונות מחגיגת יום ההולדת ה-21 שלו בסנט פטרסבורג, רוסיה. רדקליף היה בלי ספק שיכור לגמרי, אבל נראה היה שהוא נהנה.

עיתונאים ופפראצי תפסו את רדקליף שיכור או במסיבות כמה פעמים, אבל ההתנהגות שלו לא עוררה סימני אזהרה. למעשה, אף אחד שמכיר את רדקליף באופן אישי לא דיבר אי פעם על כך שיש לו בעיית שתייה. אבל מאחורי הקלעים התרחש הרבה יותר ממה שרוב האנשים ידעו.

לפי דיווחים, דניאל רדקליף הפסיק לשתות בפעם הראשונה ב-2010, אחרי שסיים את הצילומים של סרט הארי פוטר האחרון. כפי שהתברר, רדקליף היה עם הנגאובר או עדיין שיכור מהלילה הקודם בכמה סצנות בסרטי הארי פוטר האחרונים. כפי שרדקליף עצמו אומר, ”אני יכול להצביע על סצנות רבות שבהן אני פשוט לא שם. מת מאחורי העיניים.” הוא טוען שלמרות שמעולם לא שתה על הסט, השתייה בהחלט השפיעה על המשחק שלו. אם את/ה תוהה למה כל כך מעט אנשים ידעו על השימוש לרעה באלכוהול שלו, הוא אומר בצדק, ”אנשים עם בעיות כאלה מאוד טובים בהסתרה שלהן.”

אולי את/ה שואל/ת את עצמך למה מישהו עשיר, מצליח ומבדר כמו דניאל רדקליף התחיל לעשות שימוש לרעה באלכוהול. הוא מצביע על הגדילה באור הזרקורים כסיבה העיקרית:

”במקרה שלי, הדרך המהירה ביותר לשכוח את העובדה שצופים בך הייתה להתמסטל לגמרי. ואז כשאתה מתמסטל לגמרי, אתה מבין ש'או, עכשיו צופים בי עוד יותר כי אני מתמסטל, אז כנראה שכדאי לי לשתות עוד כדי להתעלם מזה יותר.'”

דבר אחד בטוח: לדניאל רדקליף יש דרך עם מילים. החוויה שלו היא אותה חוויה שכוכבי נוער רבים עוברים. ההבדל? הוא זיהה את הבעיה מוקדם וחילץ את עצמו. בראיונות, רדקליף נתן קרדיט לחברים הקרובים ולבני המשפחה שלו על כך שהבחינו בשימוש לרעה באלכוהול. הוא סיפר למראיינים שהוא היה נכנס לבלאקאאוט כששתה ולא זכר מה קרה. הוא היה נרדם ומתעורר בבוקר עם שלל הודעות מחברים ששאלו אם הוא בסדר, והוא לא זכר כלום מהלילה. אבל משהו שהוא כנראה שנא הכי הרבה היה חוסר היכולת שלו לדאוג לעצמו כשהוא שתה יותר מדי, וזה נראה שקרה בכל פעם שהוא שתה. הוא אמר שהוא הפך לאדם ש”צריך שישמרו עליו”, וזה הפך לנטל על החברים שלו.

רדקליף הפך לפיכח לראשונה בגיל 22 ב-2010. הוא לא אמר הרבה על איך הוא הגיע לפיכחון, אבל הפיכחון שלו מעולם לא היה סוד. עם זאת, הניסיון הראשון שלו לפיכחון נמשך רק שנתיים קצרות. ב-2012 הוא כנראה הועף מבר בניו יורק בגלל שתייה מופרזת ומכות. ב-2013 הוא נתן לפיכחון הזדמנות נוספת, ומאז הוא פיכח.

בראיון בפברואר השנה, רדקליף הודה ש”זה לקח כמה שנים וזה לקח כמה ניסיונות”, אבל שהוא עכשיו פיכח ומלא תודה.

חיים בפיכחון

רדקליף לא מתבייש לדבר על החיים שלו בפיכחון. למעשה, מראיינים רבים לאורך השנים שאלו אותו על השתייה שלו, כי קשה להאמין שהארי פוטר המתוק והצעיר יכול לפתח בעיית שתייה. האמת על אלכוהוליזם, שעליה דיברנו לא פעם באתר הזה, היא שהוא לא מפלה. יכול להיות שהייתה לך ילדות נפלאה, שמעולם לא חסר לך כסף בחיים הבוגרים, ושהיית מוקפים באנשים נהדרים. אלכוהוליזם היא מחלה. לא אכפת לה מהגזע, מהמגדר או מהסטטוס שלך.

הרבה אנשים תוהים איך דניאל רדקליף ”ניצח” את בעיית השתייה שלו. האמת היא שכל אלכוהוליסט בשיקום נמצא במרחק של משקה אחד בלבד מחזרה לאלכוהוליזם פעיל. רדקליף מודע לזה היטב. הוא אמר פעם:

”כמה שהייתי רוצה להיות אדם שהולך למסיבות, שותה כמה משקאות ונהנה - זה לא עובד בשבילי. אני עושה את זה בצורה מאוד לא מוצלחת. אני מעדיף פשוט לשבת בבית ולקרוא, או לצאת לארוחת ערב עם מישהו, או לדבר עם מישהו שאני אוהב, או לדבר עם מישהו שמצחיק אותי.”

בראיונות אחרים, רדקליף אמר שההגעה לפיכחון גרמה לו להרגיש יותר בנוח עם עצמו. למרות שהוא הודה שהשתמש באלכוהול כדי להתמודד עם התהילה, הוא גם שתה כי חשב שזה אמור לגרום לו להיות מאושר. לקראת סוף השתייה שלו, הוא הבין שהוא עדיין אומלל, גם אחרי לילות בחוץ. כדי להישאר פיכח, הוא הולך לחדר כושר, יוצא לקניות, ואפילו קורא ספרים. למעשה, להתאהב שוב בקריאה היה אחד מהמתנות של הפיכחון שרדקליף קיבל:

”הייתי קורא נלהב מאוד בשנות הנעורים, וזה היה אחד הדברים שגיליתי שהשתייה לקחה ממני, באופן מוזר, כתופעת לוואי,” אמר רדקליף. ”לא היה לי את הדחף או את האנרגיה לקרוא שום דבר. אז קיבלתי את זה בחזרה.”

מאז שהפך לפיכח בפעם השנייה ב-2013, רדקליף כיכב בעשרות סרטים, סדרות טלוויזיה ומחזות - ועל כולם הוא דיבר בהתלהבות רבה. חלק מהם כוללים את ”ויקטור פרנקנשטיין” (2015), ”The Gamechangers” (2015) ו”הפיסח מאינישמעאן” (2013). ברור מהגישה של רדקליף, מהמבט שלו על החיים ומההופעות שלו על המסך שהפיכחון באמת שינה את חייו לטובה. במילים שלו, ההגעה לפיכחון נתנה לו את ההזדמנות לחיות חיים ”בלי אימה ופחד, וזה נפלא.”