גמילה ממריחואנה

תסמיני גמילה ממריחואנה כוללים חוסר שקט, ירידה בתיאבון, בחילה, כאבי בטן, נדודי שינה, החמרה של ליקוי קוגניטיבי, חרדה, עצבנות, שינויי מצב רוח ודיכאון.

אפשר לפתח תלות במריחואנה בלי להתמכר, אבל בדרך כלל הופעת תסמיני גמילה מעידה על הפרעת שימוש בקנאביס. THC נקשר לקולטני אנדוקנבינואידים, שמשפיעים על תפקודי מוח שונים כמו פתרון בעיות ולמידת מיומנויות חדשות. כש־THC מפריע לתהליכים האלה בשימוש חוזר, למוח קשה יותר לכייל מחדש את התפקודים האלה.

תסמיני גמילה יכולים להתחיל כבר 24 שעות אחרי השימוש האחרון. בהתאם לרמת התלות שלך, ייתכן שהתסמינים יתחילו רק אחרי 3 ימים.

תסמיני גמילה ממריחואנה

חומרת תסמיני הגמילה תלויה במשך זמן השימוש, בדרך הצריכה (עישון/בליעה) ובכמות שנצרכה. תסמיני גמילה ממריחואנה מתחילים בדרך כלל 1-3 ימים אחרי המנה האחרונה. זה גם הזמן שבו התסמינים בשיא.

נשים נוטות לחוות תסמינים חמורים יותר מגברים, למשל יותר בחילה וכאבי בטן.

תסמיני גמילה ממריחואנה יכולים לכלול:

• כמיהה לקנאביס

• עצבנות

• מתח/חרדה

• בחילה

• חוסר שקט

• עצבנות/כעס

• תוקפנות

• נדודי שינה

• חלומות מוזרים/סוערים

• דיכאון

• ירידה בתיאבון

• הזעה

• חום

• צמרמורות

• כאב ראש

• רעד/רעידות

• כאבי ראש

• הזעה

• כאבי בטן

• שינויי מצב רוח

• ירידה במשקל

במוח, קנבינואידים מתקשרים ושולטים בתיאבון, במצב הרוח ובזיכרון. THC נקשר לקולטנים האלה ומשפיע על התפקודים האלה, וגורם לעלייה בתיאבון. לכן אנשים רבים סובלים מירידה במשקל כשהם מפסיקים להשתמש במריחואנה.

בנוסף, THC גם נקשר לקולטנים שמשפיעים על מחזורי הערות והשינה שלנו, וזה אולי הסיבה שגמילה עלולה לגרום לנדודי שינה ולחוסר שקט.

ציר הזמן של גמילה ממריחואנה

גמילה ממריחואנה מתחילה בין יום ל-3 ימים אחרי השימוש האחרון, מגיעה לשיא בין היום השני ליום השישי, ונמשכת בדרך כלל כשבועיים. שוב, בהתאם לכמות שנצרכה ולמשך זמן השימוש, ציר הזמן ישתנה.

ימים 1-3: בימים הראשונים כשהגמילה מתחילה, נפוץ מאוד לחוות חוסר שקט, קשיי שינה, חרדה, עצבנות וחוסר ריכוז כללי או חוסר יכולת להתרכז. במקרים חמורים יותר עלולים להופיע רעד או נדודי שינה.

ימים 4-7: אצל רבים, התסמינים של ימים 1-3 נמשכים גם בימים 4-7. בנוסף, חלק שמים לב לכאבי בטן, בחילה, כאבי ראש, הזעה, צמרמורות, ירידה בתיאבון וירידה במשקל. בנוסף, זה הזמן שבו נוטות להופיע כמיהות.

ימים 7-10: בתקופה הזו כמיהות, עצבנות וחוסר ריכוז נמשכים בדרגות שונות. עם זאת, זה גם הזמן שבו יכולים להופיע שינויי מצב רוח, התנהגות תוקפנית, הפרעות שינה ודיכאון קל.

ימים 11-14: תסמיני הגמילה שנשארים בשלב הזה הם נדודי שינה, דיכאון קל, חרדה ושיעול תכוף (אם המריחואנה נצרכה בעיקר בעישון).

בטווח הארוך, השפעות המריחואנה על מבוגרים שהתפתחותם הושלמה עדיין שנויות במחלוקת, אבל אצל צעירים ומתבגרים חלק מהשינויים בתפקוד הקוגניטיבי הם קבועים. היכולת לפתור בעיות וללמוד מיומנויות חדשות הופכת למאתגרת הרבה יותר.

עם זאת, גם אצל מבוגרים, רבים דיווחו על בעיות זיכרון מתמשכות, דיכאון קל וחוסר מוטיבציה.

איך להתמודד עם כמיהות למריחואנה

הישנות נשארת אחד ההיבטים הקשים ביותר של התמכרות, והכמיהות רק מקשות עוד יותר. אחד האתגרים עם מריחואנה הוא שעם המעמד החוקי ההולך ומתרחב שלה, קל מאוד להשיג אותה בלי קשר לסביבה שלך.

כדי להתמודד עם כמיהות, יש כמה דברים שאפשר לעשות.

1. לעולם אל תתמודד/י עם כמיהה לבד. פתח/י מעגלי תמיכה בהחלמה שאפשר לדבר איתם כשיש כמיהה. דבר/י על הכמיהות — על הדברים הטובים שיקרו אם לא תשתמש/י, על הדברים הרעים שיקרו אם כן, מה עלול לעורר את הכמיהה, ומה אפשר לעשות כדי להרגיע את עצמך ולהסיח את הדעת.

2. עזוב/י את הסיטואציה אם היא מעוררת אותך. הימנע/י מאנשים, ממקומות ומדברים שמלווים שימוש במריחואנה. איפה שאת/ה נמצא/ת ומה שאת/ה עושה עלול להיות טריגר. צא/י מהסיטואציה גם אם זה ייחשב לחוסר נימוס.

3. הרגע/י את עצמך. השתמש/י בטכניקות נשימה והרפיה. צא/י להליכה. הקשב/י למוזיקה. קח/י אמבטיה. במקרה האידיאלי זה ירגיע את הגוף ויאפשר לך לראות את התמונה הגדולה במקום את הסיפוק המיידי של מריחואנה.

4. להסיח את דעתך. מצא/י פעילות חדשה. אם את/ה מתקבע/ת על שימוש במריחואנה, תצטרך/י למצוא פעילות אחרת שתעסיק אותך. הפעילות הכי טובה היא משהו פיזי שבו מרוכזים במשימה במקום לחשוב על שימוש במריחואנה. ריצה, משחק כדור מאולתר או אימון הם דרכים מצוינות להישאר פיכח/ה.

טיפול בגמילה ממריחואנה

מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) נכון לעכשיו לא אישר תרופות או תכשירים לטיפול ספציפי בגמילה ממריחואנה. עם זאת, מכיוון שגמילה גורמת בדרך כלל לעלייה בחרדה, בחוסר שקט ובהפרעות שינה, רופאים לעיתים קרובות רושמים תרופות שמכוונות לתסמינים האלה.

עדויות מצביעות על כך שגבפנטין עשוי לעזור לחרדה של הגמילה. נוגד דיכאון בשם מירטזפין עשוי לעזור לדיכאון ולנדודי שינה. הימנע/י מנוגד הדיכאון ונלפקסין — הוא עלול להחמיר את הגמילה.

יש ניסויים קליניים מתמשכים לסיוע בתסמיני גמילה ממריחואנה. שתי התרופות העיקריות שנבדקות הן בוספירון (תרופה נגד חרדה) וזולפידם (עזר שינה). בוספירון יכול לעזור לשינה. זולפידם (Ambien) יכול לעזור לנדודי שינה.

מעבר לתרופות, אנשים רבים פונים לטיפול כדי להישאר פיכחים בזמן הגמילה. לדוגמה, יש טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) שעוזר למשתמשי מריחואנה לזהות טריגרים, מחשבות והתנהגויות שלא מועילים. CBT עוזר למשתמשי מריחואנה לקבל החלטות בריאות יותר. טיפול נוסף הוא טיפול לחיזוק המוטיבציה (MET). MET עוזר לחזק את המוטיבציה להישאר פיכח/ה.

אמנם גמילה ממריחואנה כואבת, אבל היא בטוחה וזמנית. רוב האנשים יכולים לעבור אותה במסגרת אמבולטורית. פנה/י לטיפול כדי להקל על התהליך. אם את/ה בגמילה, תמשיך/י לחשוב על היתרונות ארוכי הטווח שתחווה/י. בגמילה ממריחואנה, כאב לטווח קצר אכן מוביל לרווח לטווח ארוך.

משאבים נוספים

• National Institute on Drug Abuse

• NIDA for Teens