המעמד המשפטי של חומרים פסיכדליים בארצות הברית

זהו פוסט אורח מאת Aeden Smith-Ahearn. המאמר הזה נועד לשמש משאב חינוכי - הוא בוחן את הרעיון של שימוש בחומרים פסיכדליים לטיפול בהתמכרויות. I Am Sober אינו תומך בשימוש בחומרים פסיכדליים. תמיד צריך לחקור ולדון בנטילת כל סוג של תרופה עם איש מקצוע רפואי.

ארצות הברית מנהלת קרב אבוד מול מגפת האופיאטים. בשנה שעברה יותר מ-60,000 בני אדם איבדו את חייהם ממנת יתר של סמים, והמספר אינו מראה סימני ירידה. כרגע, מנת יתר של סמים היא הגורם המוביל למקרי מוות מתאונות בארצות הברית.

זהו נתון מדאיג, כזה שנראה שאין לנו כלים להתמודד איתו. הטיפולים הזמינים כיום אינם עובדים, וזה הוביל למספר הולך וגדל של מכורים שאין להם לאן לפנות.

חומרים פסיכדליים כמו LSD, פסילוסיבין ואיבוגאין הציעו אפשרויות טיפול מבטיחות למי שסובלים מהתמכרות. הם שימשו בדרכים שונות במשך אלפי שנים, אבל בעיות משפטיות גרמו לרבים להתעלם מהשימוש בהם.

לדוגמה, איבוגאין הפך לרלוונטי יותר ויותר ככל שמגפת האופיואידים התפשטה ברחבי המדינה. במדינות אחרות השתמשו בו כדי לעצור בהצלחה בין 60-100% מתסמיני הגמילה. הוא הוכח כאחת משיטות הטיפול בהתמכרות היעילות ביותר הזמינות.

היעילות של איבוגאין הוכחה באמצעות השימוש בו במספר מתקני טיפול מורשים במקומות כמו מקסיקו וקנדה. למרבה הצער, הוא נאסר בארצות הברית בגלל חוקים מיושנים שמשווים תרופות כמו איבוגאין לסמים בלתי חוקיים.

היסטוריה של חומרים פסיכדליים

לתרופות פסיכדליות יש היסטוריה עשירה ומורכבת בארצות הברית. עם זאת, המצב הסתבך בגלל בעיות משפטיות ומחסור במחקרים מדעיים עדכניים.

הימים הראשונים של חומרים פסיכדליים

הרפואה הפסיכדלית מעוררת סקרנות כבר אלפי שנים. יש לה מספר תכונות ייחודיות, ומדענים עדיין לא מבינים במדויק כמה פוטנציאל החומרים האלה יכולים להציע לעולם הרפואה.

LSD, פסילוסיבין, איבוגאין, MDMA ומספר כימיקלים אחרים, שרבים מהם אמריקאים מקשרים לסמים בלתי חוקיים, הראו הבטחה בטיפול במגוון בעיות רפואיות ופסיכולוגיות.

ההיסטוריה המוקדמת של חומרים פסיכדליים מגיעה לשימוש בפאיוטה, באיבוגה ובעוד אינספור חומרים לפני אלפי שנים. איבוגה שימשה באופן נרחב במערב אפריקה כאמצעי לריפוי רוחני ופיזי, ופאיוטה שימשה בטקסים של ילידים אמריקאים לאורך תקופה מרשימה באותה מידה.

מתקרבים לימינו

מחקרים מוקדמים על סמים פסיכדליים החלו להראות הבטחה.

LSD ופסילוסיבין שימשו לראשונה לטיפול בהתמכרות לאלכוהול ואפילו לניקוטין בשנות ה-50 וה-60. האמינו ש-LSD מעורר מצב מוגבר של רגיעה והתבוננות פנימית, שכשהשתמשו בו במסגרת טיפולית, הצליח לטפל בבעיות הבסיסיות שנראו כגורמות להתמכרות.

פסילוסיבין התברר כפחות יעיל מול סמים חזקים יותר כמו אופיואידים ואלכוהול, אבל היו לו השפעות פסיכדליות דומות במידה פחותה. זה הפך אותו למוקד עניין לטיפול בטראומות פסיכולוגיות ובחרדות מסוימות.

בשנים המוקדמות האלה, LSD הפך לפופולרי למדי כטיפול ניסיוני באלכוהוליזם. לפי Journal of Psychopharmacology, נתונים שנאספו מ-500 נבדקים באותה תקופה הראו שהשימוש ב- LSD לטיפול באלכוהוליזם הניב כמה משיעורי ההצלחה הגבוהים ביותר לפיכחון בטווח הקצר ובטווח הארוך.

לאיבוגאין היו תוצאות דומות כששימש למאבק בהתמכרות לאופיואידים חזקים. זה רלוונטי במיוחד ביחס למגפת האופיואידים הנוכחית והמתמשכת שסוחפת את ארצות הברית.

בעיות משפטיות וחומרים פסיכדליים

בשנת 1967 סיווגה ארצות הברית את כל הסמים הפסיכדליים האלה כחומרים מסוג Schedule I — מה שהפך אותם לבלתי חוקיים לכל סוג של צריכה, החזקה או אפילו מחקר רפואי בארצות הברית. זה שם קץ מיידי לרבים מהמחקרים המדעיים שהיו בעיצומם ולאלה שתוכננו לעתיד.

ממשלה נלהבת מדי נקטה עמדה תגובתית כלפי סמים וקטעה מחקרים פוריים כשזרקה תרופות פסיכדליות לאותו כר עם סמים בלתי חוקיים.

מלחמת הסמים סיווגה את כל הסמים הפסיכדליים כמעט באותו אופן — ויצרה בעיה לאנשים בקהילה המדעית שידעו שהתרופות האלה יכולות להיות מועילות מאוד כשמשתמשים בהן נכון.

המציאות של תרופות פסיכדליות

האמת לגבי תרופות פסיכדליות היא שהן יכולות להיות אחד הכלים החזקים ביותר שיש לנו במאבק בהתמכרות ובבעיות נפשיות מסוימות. זו הסיבה שמדינות אחרות המשיכו לקבל את השימוש בהן בזרועות פתוחות.

עם זאת, מחקרים חדשים בארצות הברית החלו לצוץ, ונראה שגישת אפס הסובלנות כלפי סמים פסיכדליים מתחילה להתגמש.

מבט מקרוב חושף רבים מהיתרונות של הרפואה הפסיכדלית, וחלק מהיתרונות האלה אפילו התגלו בעשור האחרון.

• LSD- LSD הוא חומר פסיכדלי חזק שחייבים לסנתז במעבדה. כשזה נעשה נכון, יש לו את הכוח לטפל בבטחה וביעילות בבעיות כמו אלכוהוליזם. הוא גם הוכח כיעיל נגד חרדה ונגד הפרעת דחק פוסט-טראומטית.

• פסילוסיבין- זהו חומר פסיכדלי טבעי שמקשרים אותו לעיתים קרובות ל”פטריות קסם”. אף שהוא עדיין בלתי חוקי לשימוש אישי בארצות הברית, הוא יכול להיות יעיל למדי כשמשתמשים בו מסיבות הנכונות ותחת פיקוח של אנשי מקצוע רפואיים. אוניברסיטת John Hopkins חידשה לאחרונה חלק מהמחקר שלה על השימוש בפסילוסיבין למאבק בהתמכרות לניקוטין.

• MDMA- אף שבמקור השתמשו בו בטיפול זוגי כדי לעזור לאנשים להתחבר מחדש זה לזה, MDMA צובר תאוצה בארצות הברית בטיפול בחרדה חריפה וכרונית וגם ב-PTSD. הוא עדיין ניסיוני מאוד, ובלתי חוקי מחוץ למחקרים.

• איהואסקה- איהואסקה הוא חומר פסיכדלי טבעי שמקורו באמזונס. משתמשים בו במשך מאות שנים לקידום ריפוי רוחני וצמיחה אישית. מחקרים עצמאיים רבים טוענים שהחומר הפעיל באיהואסקה, DMT, יכול לקדם ריפוי במוח.

• איבוגאין- איבוגאין הוכיח את עצמו כאחד הטיפולים המבטיחים ביותר להתמכרות לאופיואידים. הוא מאפס את הרמות הכימיות במוח של המכור, ומאפשר פיכחון ארוך טווח. מדינות מסוימות, כמו מרילנד, שוקלות לאפשר טיפול בהתמכרות עם איבוגאין כדי לסייע במאבק במשבר האופיואידים ההולך וגדל בארצות הברית. הוא נותר בלתי חוקי באופן נרחב בארצות הברית, אבל צובר תאוצה.

הדיון המשפטי

רבים מהחומרים הפסיכדליים האלה הוכיחו את עצמם כיעילים במאבק בהתמכרות ובטיפול במגוון בעיות פסיכולוגיות. זה הוביל לדיון ער על המעמד המשפטי שלהם בארצות הברית.

חומרים פסיכדליים כמו איבוגאין ו-LSD משמשים במדינות אחרות במשך עשרות שנים עם תוצאות ארוכות טווח מצוינות ומינימלי.

עתיד החומרים הפסיכדליים בארצות הברית ייקבע לפי התועלת שלהם וביכולת להתגבר על חוקים שאולי נחקקו בחפזה.

למרבה המזל, עבור רבים הסובלים מהמצבים השונים האלה, הרפואה הפסיכדלית החלה לחזור לשיחה, וצוברת תאוצה חיובית בקהילות המדעיות והרפואיות ברחבי המדינה.