היתה לי הישנות, מה עכשיו?

הייתי פיכח/ה עד שחזרתי להשתמש

בין אם היית פיכח/ה מאלכוהול, מסמים, מפורנו או מכל דבר ביניהם, העיקר הוא שהיית פיכח/ה. זיהית את הבעיה ואת הנזקים שהיא גרמה לחיים שלך. אז התחייבת להשתפר; כדי להתפכח ולהישאר פיכח/ה. נלחמת על הפיכחון שלך. אבל שתית שוב או השתמשת שוב, או גם וגם. בקיצור, היתה לך הישנות.

וזה פשוט גרוע. מרגישים אשמה, בושה, מבוכה. אולי שלחת הודעות כשהיית תחת השפעה, או ששיתפת את מסע הפיכחון שלך ופתאום את/ה מבין/ה שצריך איפוס. זה משפיל וכואב. הראש דופק, הפנים רטובות מזיעה, כל הגוף דביק, והקיבה לא מפסיקה להזכיר שיש רק שתי דרכים להוציא את הרעל מהמערכת (והיא תשתמש בשתיהן).

אבל את/ה כאן, עכשיו, ובחיים, וקורא/ת את זה, וזה שם אותך במקום טוב להישאר פיכח/ה. בוא/י נסתכל על העובדות.

עובדות על הישנות

1. 90% מהאנשים עם התמכרויות חווים הישנות בשנה הראשונה

הנתון עצמו מגיע ממחקר שנערך ב-1989 – כלומר קצת מיושן – על ידי המכון הלאומי לשימוש לרעה באלכוהול ולאלכוהוליזם. ועם זאת, בין אם מדברים עם מטפל/ת, משתתפים בקבוצות AA או NA, או משוחחים אונליין, יהיה קשה למצוא אדם בהחלמה שלא חווה הישנות בשלב כלשהו.

את/ה לא לבד. אם הפחד הוא לעמוד מול חברים בהחלמה, תראה/י בזה הזדמנות להתחבר ברמה עמוקה יותר. דבר אחד זה הישנות, ודבר אחר זה להחליט להתפכח שוב. הישנות היא שכיחה, וזה לא אומר שצריך להקל בה ראש, אבל כדאי להכיר בזה שזה קורה לכולם, לא רק לך, אז אל תוותר/י.

2. להיות ”נורמלי” זה מוזר לאנשים עם התמכרויות

ה התמכרויות שלנו הן קביים. לכן חווים הישנות גם כשהכול הלך לך טוב. אפשר שיהיה הכול: עבודה מעולה, גוף בריא ומשפחה אוהבת. הבעיה היא שכל זה לא נורמלי. גם אם זה מרגיש טוב, זה עדיין יכול לגרום לאי-נוחות פשוט כי זה אחר. שתייה או סמים הם ”שמיכת ביטחון” מעוותת. הם מחזירים אותך למצב תודעה שמוכר לך. זה לא שאין לך שליטה עצמית, זה שחיפשת משהו מוכר בתוך נורמליות מוזרה.

3. הבעיה לא השתנתה

החלק הזה קריטי, ואם זה עוזר, תראה/י ב”הישנות” סימפטום של הבעיה (ולא את הסיבה). החלטת להתפכח בגלל הבעיות בחיים שנבעו משימוש בסמים ו/או באלכוהול. הישנות לא פותרת את הבעיה, וגם לא משנה את ההיגיון מאחורי ההתפכחות. אם כבר, הישנות צריכה לחזק את הנחישות. אל תהיה/י קשה עם עצמך, תכיר/י בטעות, ותצמח/י ממנה.

היתה לי הישנות, מה הלאה?

אז אחרי שסקרנו כמה עובדות, הנה מה שאפשר לעשות מכאן. ברור שהדבר העיקרי הוא להתפכח, להישאר פיכח/ה, ולהקטין את הסיכוי להישנות. את/ה במקום ייחודי כי שרדת את ההישנות – יש רבים אחרים שפחות בר מזל. הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להעריך עד כמה חמורה היתה ההישנות.

שוב, אין כאן כוונה לזלזל בהישנות – כל הישנות צריכה להוביל לחשבון נפש – אבל יש הבדל ממשי בין חולשה רגעית בסוף שבוע לבין בולמוס בשבוע שעבר. אם זה המקרה השני, גמילה יכולה להיות האפשרות הטובה ביותר. תהיה/י נקי/ה ותניח/י את היסודות לאורח חיים בריא. אם זה המקרה הראשון, גמילה היא לא אפשרות רעה, אבל היא לא בהכרח הכרחית. אחרי שהערכת איזה מסלול לבחור, תעקוב/י אחרי הצעדים האלה.

1. תסלח/י לעצמך

תפסיק/י להכות בעצמך. לא תקום/י אם תמשיך/י להפיל את עצמך. הישנות היא טעות, אבל היא אנושית. טעות היא חוויה ללמידה כל עוד מנסים שוב. טעות הופכת לכישלון רק כשמוותרים. בוא/י נעבור על התהליך יחד.

בושה עצמית רק מייצרת חשיבה הרסנית; הרעיון ש”לא מגיע לך שום דבר טוב.” חשיבה כזו מגבירה לחץ וחרדה ויכולה לגרום להסתגרות מאחרים, וזה יכול להוביל לדיכאון. תרגול של חמלה עצמית הוא חלק מההישארות פיכח/ה.

2. מעקב אחרי הטריגרים

פעם האמינו שהסימן הסיני ל”פיתוי” הוא שילוב של הסימנים ”סכנה” ועוד ”הזדמנות.” זו תפיסה שגויה נפוצה במערב, אבל במקרה של מי מאיתנו עם התמכרויות, זה לא פחות מתאים. כשמתפכחים, עוקבים אחרי הטריגרים (האנשים שמכירים, הסביבה שנמצאים בה, והשגרה היומית), אבל לא תמיד מצליחים לצפות את כל הטריגרים שיצוצו.

הפיתוי להשתמש הוא סכנה ועוד הזדמנות. לדוגמה, אם חבר/ה מהעבר פונה פתאום להיפגש בבר אחרי 4 חודשים של פיכחון, מזמינים הזדמנות להישנות. אפשר לשלוט בטריגרים אם יש מחשבה מראש להימנע ממצבים לא מוכרים אבל מסוכנים. תשים/י את הבריאות במקום הראשון; תשים/י את הפיכחון במקום הראשון בכל מצב.

3. תכנן/י תוכנית

תכפיל/י את המאמץ להישאר פיכח/ה. החדשות הטובות הן שכבר בילית זמן בפיכחון, אז יש לך מושג מה עובד בשבילך. לדוגמה, אם הבנת שאת/ה לא חושב/ת על סמים כשאת/ה בחדר כושר, תבלה/י יותר זמן על ההליכון.

מובן לצאת מגמילה ולחשוב שיש שליטה במצב, אבל יש כאן אנלוגיה מדויקת. התמכרות זה כמו להשאיר את הברז פתוח בשירותים ולצאת מהבית. הכיור עולה על גדותיו, ממלא את השירותים, שוטף את המסדרון ויורד במדרגות ומרטיב את הקירות. כשבוחרים להתפכח, סוגרים את הברז, אבל הבית עדיין סובל מנזקי מים. צריך לפרק את המדרגות, להוציא את השטיח ולהחליף את הקירות. זו עבודה.