השנה הראשונה בהחלמה מהתמכרות

60% מהמתמכרים בהחלמה חווים הישנות בשנה הראשונה. דבר שצריך להיות מובן. עבור מתמכרים, גם כאלה עם מערכת תמיכה חזקה וטיפול רפואי, זה לא פשוט לגזור ”הרגל” מהחיים, אלא אורח חיים. זה כמו לעקור מישהו שתמיד חי במזג אוויר חם ולהעביר אותו לקוטב הצפוני. עבור מתמכרים, החומר הופך למוטיבציה לכל דבר. כך שחברים, משפחה, עבודה, תחביבים, הכול הופך לאמצעי למטרה; לשרת את ההתמכרות. חשוב להבין את זה, כי בסופו של דבר זה יעזור לאנשים בהחלמה לשרוד את השנה הראשונה, ובתקווה גם לאורך שאר חייהם.

דופמין, מערכת התגמול ושימוש לרעה בחומרים

בטווח הקצר, סמים משפיעים בדרך כלל על מערכת העצבים המרכזית, מקהים כאב, משנים שיווי משקל ו/או תפקוד מוטורי, ומעלים דופמין — בין היתר. עם זאת, דופמין מסייע לתפקודים רבים, ובראשם מוטיבציה. דופמין קובע סף לפעולות שצריך להשיג; במילים אחרות, מוטיבציה. דופמין נותן מספיק ”הרמה” כדי שתרצה/י לעסוק בפעילות או להשיג את אותו אפקט. יש לזה גם אפקט של למידה, כלומר הוא מראה למוח איזו פעולה גורמת לשחרור דופמין. מה שזה עושה הוא ליצור תיאבון לדופמין ולכל מה שגרם לשחרור שלו.

בצד החיובי, רכיב ה”למידה” של הדופמין הוא מה שעוזר לאנשים לבנות הרגל בריא כמו רכיבה על אופניים, ריצה או אימון. מהצד השני, לעומת זאת, חווים תלות בחומר עם תוצאות כואבות.

רכיב הלמידה הזה של הדופמין משפיע על מערכת התגמול של המוח. המוח כבר יודע איזו פעולה מפיקה יותר דופמין, והוא יחפש אותה. ככל שמערכת התגמול מוטה יותר ויותר בעקבות שימוש מתמשך בחומר, מתמכרים כבר לא מקשרים את הסם המועדף עליהם ל”חיבה”, אלא ל”הכרח”; כבר לא רצון, אלא כמיהה; כבר לא הרגל, אלא התמכרות.

סמים רבים מאטים את השחרור החוזר של דופמין או מזרימים כל כך הרבה למערכת עד שכמעט אף פעם לא נשארים בלעדיו לאורך זמן. זה יכול לגרום למערכת התגמול של מתמכר לסטות כל כך רחוק עד שהוא עשוי להאמין שהסם הכרחי כמו מים. זה מה שהופך את השנה הראשונה עבור מתמכר בהחלמה לקשה כל כך. זה לא רק להפסיק סם, זה לחיות עם משהו שלימדת את המוח שאי אפשר בכלל לחיות בלעדיו.

שנה ראשונה בהחלמה מהתמכרות

רוב האנשים פונים לעזרה במוסדות טיפול כדי להתחיל את תהליך ההחלמה. בדרך כלל מדובר במרכזים ייעודיים ל־30 יום, עם תוכניות שנמשכות עד 90 יום (לא בהכרח במתחם עצמו, אלא בטיפול, במפגשים וכו'). 30 הימים האלה עוזרים מאוד לעבור את הגמילה, כי אופיואידים, סמים ואלכוהול מלווים בדרך כלל בתסמיני גמילה של חודש או פחות.

עם זאת, גם אחרי שתסמיני הגמילה הפיזיים והנפשיים חולפים, הדחפים ממשיכים להיות בעיה. מתמכרים רבים בהחלמה מתקשים עם דחפים כי המוח תוכנת מחדש להיות מונע מתגמולים מיידיים. לכן כשמתמכר בהחלמה מתחיל לחשוב על ההתחייבות לכל החיים לפיכחון, הוא עלול להיות מוצף ולהרגיש חסר תקווה — שניהם דגלים צהובים להישנות קרובה. זו גם הסיבה שמתמכר שפיכח לאחרונה יכול לראות ציון דרך של שנה ולהתייאש. אז הנה 7 דברים שתוכל/י לעשות (ולהיות מודע/ת להם) במהלך השנה הראשונה של הפיכחון.

1. קבל/י מאבק של 24 שעות

במקום לחשוב על ”כמה רחוק עוד צריך ללכת”, התמקד/י ביום שלפניך. זה לא לכל החיים ואפילו לא שנה אחת, זה יום אחד. תעבור/י יום אחד, והשגת פיכחון. חזור/י על זה למחרת ושוב למחרת.

במובנים רבים, השיטה מאחורי הפיכחון זהה להתמודדות עם כל משימה גדולה. המטרה היא אף פעם לא לחשוב על ”המוצר הסופי”, אלא לבצע משימות קטנות שמתקדמות אל המטרה הזו מדי יום. ג'ון סטיינבק מצוטט לעיתים קרובות כסופר שכתב רק עמוד אחד ביום (ורבים מהרומנים שלו הם בני מאות עמודים). אל תחשוב/י על כתיבת רומן בן אלף עמודים, התמקד/י בעמוד אחד.

1. חגוג/י ציוני דרך

ציוני הדרך גדלים ככל שהזמן עובר, אבל חגוג/י את היום הראשון של הפיכחון; את השני; את השלישי; את השבוע הראשון. החגיגות האלה אינן רק טקטיקות מוטיבציה פשוטות, אבל הן יכולות לסייע ליצר הסיפוק המיידי שמכרסם במוח. עכשיו את/ה מתכנת/ת מחדש את המוח להגיב באופן חיובי לפיכחון מתמשך.

1. מצא/י פעילויות מהנות

הצטרף/י לליגות ספורט, הצטרף/י לליגות ספורט פנטזי, הקצה/י זמן לקריאה או למשחקי וידאו. מצא/י דרכים לעסוק בפעילויות משחקיות. לפיכחון יהיו עליות ומורדות רבות, ואם זה תמיד מרגיש כמו עבודה, לא תהיה לך מוטיבציה להצליח, אז מצא/י זמן ליהנות. זה יכול להיות עם אנשים או בלעדיהם, פשוט מצא/י פעילויות שדורשות מעט מאמץ ומעניקות סיפוק אמיתי.

1. גוונו את המפגשים

מה שנהדר במפגשים הוא שהם עוזרים לבנות שגרה חדשה. צריך לפעול לפי לוח הזמנים של מישהו אחר, ובמיוחד אם קבעת כמה מפגשים ביום אחד, תמצא/י את עצמך עסוק/ה מדי מכדי להיכנע לדחפים. ולא רק זה, אלא שביקור במקומות מפגש שונים מרחיב את רשת התמיכה ומוודא שאם המיקום העיקרי נסגר מסיבה כלשהי, יש גיבויים.

1. התמקדו בעצמך

זה חשוב כי התמכרות דומה למישהו אחר שמשתלט על המוח ונוהג בך. התמקד/י בבריאות ובהתפתחות האישית, גם אם זה אומר לעשות משהו שבנסיבות אחרות היה נחשב פאשלה חברתית. למשל, אם קנית כרטיסים להופעה שחלמת ללכת אליה, אבל את/ה יודע/ת שסצנת ההופעות היא טריגר, בטל/י את המופע. אם חבר מזמין אותך להיות בצוות החתונה, אבל את/ה חושש/ת מהישנות, בסדר לוותר. אל תשים/י אחרים לפני עצמך. גם אם יש שמץ של אשמה, זה לא יהיה כלום בהשוואה למה שהישנות תעשה לך וליחסים שלהם איתך.

1. התחבר/י לרגשות

כל כך הרבה סמים מקהים את החושים, ובמהלך הגמילה בטוח שתחווה/י יותר מכמה שינויי מצב רוח. אל תנסה/י לשלוט בהם, תרגיש/י אותם. גלה/י למה את/ה מרגיש/ה באופן מסוים, מה באמת גורם לזה ומה אפשר לעשות בנידון.

1. בדוק/י עם העבר

אין צורך לבקר, להביש או להאשים את עצמך. אבל בשנה הראשונה של הפיכחון, כשיש ימים קשים, הסתכל/י אחורה וחשוב/י מה הביא אותך עד לכאן. למה עשית את הבחירה להיות פיכח/ה? עבור רבים זה מה שמוביל לציטוט המוכר, ”היום הפיכח הגרוע ביותר שלי עדיין טוב יותר מהיום השיכור הטוב ביותר שלי.”