שותים חברתיים, שיכורים יבשים ואלכוהוליסטים פיכחים

שותים חברתיים, שתיינים בעייתיים, אלכוהוליסטים בתפקוד גבוה, שיכורים יבשים ואלכוהוליסטים פיכחים. מה ההבדלים? במבט מקרוב אפשר להשתמש במונחים האלה כדי לזהות מערכת מדורגת של דפוסי שתייה והתנהגויות.

שותים חברתיים

שותים חברתיים הם אנשים שמפגינים דפוסים בסיכון נמוך. כלומר, הם עשויים לשתות הרבה באירועים חברתיים, אבל זה גם הזמן היחיד שבו הם שותים. איך שותים חברתיים מתנהגים כשהם שותים אינו הגורם המכריע — מה שקובע הוא קצב הצריכה והתדירות. אם מישהו שותה הרבה ומגיע לאירועים חברתיים כתירוץ, זה כבר יכניס אותו לקטגוריה אחרת לגמרי.

שתיינים בעייתיים

”שתיינים בעייתיים” הוא מונח שמתאר קבוצה מאוד ספציפית. בדרך כלל זה מישהו שמפגין דפוסי שתייה של אלכוהוליסט, אבל עדיין מסוגל להכיר בתוצאות של מעשיו. לדוגמה, הוא עשוי לשתות הרבה ובתדירות גבוהה, אבל להכיר בתוצאות אם זה מביא אותו לבית חולים.

שתיינים בעייתיים הם כמעט תמיד אנשים ששותים כבר כמה שנים (3-4), והתופעה נפוצה במיוחד בגיל הסטודנטים. סטודנטים ששותים הרבה ובתדירות גבוהה במהלך השבוע עשויים להיראות כמו אלכוהוליסטים בהתנהגותם, אבל בדרך כלל, כשהתקופה הזו מסתיימת או כשמתרחשת תוצאה שלילית, הם מפחיתים או מפסיקים לגמרי.

אלכוהוליסטים בתפקוד גבוה

זה קיים. רוב האנשים שסובלים מהפרעת שימוש באלכוהול (AUD) היו כנראה בשלב כלשהו אלכוהוליסטים בתפקוד גבוה. ”תפקוד גבוה” פירושו שלא התרחשו תוצאות ניכרות או פומביות (עדיין). כלומר, הם מצליחים להחזיק מקום עבודה, לשמור על מערכות יחסים ולהמשיך בדפוסי השתייה שלהם.

מרכיב מרכזי אצל שתיינים ותיקים הוא ש אלכוהול מדכא נוירוטרנסמיטורים מעוררים. כלומר, המוח עובד הרבה יותר קשה כדי לייצר את הנוירוטרנסמיטורים האלה, כדי לשמור על רמת תפקוד מוחי רגילה. כתוצאה מכך, המוח עובד פי שניים כדי לפעול באותה רמה שבה פעל בלי אלכוהול.

עם כל זה, אלכוהוליסט בתפקוד גבוה הוא בדרך כלל שלב בזמן. אצל רוב האנשים שסובלים מ-AUD, זו רק שאלה של זמן עד שהם לא יצליחו להחזיק מקום עבודה ויאבדו מערכות יחסים בגלל התנהגות השתייה שלהם.

שיכורים יבשים

שיכור יבש הוא מישהו שמחליט להתפכח ב”קולד טרקי”. זה מישהו שמפסיק לשתות בלי עזרה של אלכוהוליסטים אנונימיים, מרכזי גמילה, אחיות או חברים. אנשים רבים גם מכנים שיכור יבש כמישהו ש”אוחז בציפורניים” בדרך להחלמה.

באלכוהוליסטים אנונימיים (AA), ”שיכור יבש” משמש לעיתים קרובות כדי לתאר מישהו שנמצא ב”ענן ורוד”.

ענן ורוד

”הענן הוורוד” הוא מונח ב-AA שמתאר מישהו שהתפכח לאחרונה ורואה את ההחלמה דרך משקפיים ורודים. זה מישהו בתחילת ההחלמה מאלכוהול, שרואה רק את היתרונות. מי שעובר את השלב הזה ממשיך להיות ”אלכוהוליסט פיכח”, אבל נפוץ מדי לראות אנשים שחוזרים לשתות כשההחלמה מפסיקה להיות קלה.

אלכוהוליסטים פיכחים

אלכוהוליסט פיכח הוא מישהו שנמצא בפיכחון מספיק זמן כדי שלא יסבול מתסמיני גמילה או מחשקים. בהיעדר מונח טוב יותר, זה מישהו שהתמכרותו ”תחת שליטה”. אצל אנשים רבים, הם מגיעים לנקודה הזו בהחלמה אחרי שנה.

ההבדלים המרכזיים בין שותים מזדמנים לאלכוהוליסטים

גורם מרכזי בזיהוי ההבדל בין שותים מזדמנים (שותים חברתיים ואפילו שתיינים בעייתיים) לבין אלכוהוליסטים הוא ההכרה בתוצאות השליליות. אם מישהו עם התנהגות שתייה מסוכנת מסוגל להבין ולשנות את השתייה בעקבות תוצאה שלילית, סביר שהוא אינו אלכוהוליסט.

אנשים שסובלים מהפרעת שימוש באלכוהול לא משנים את ההתנהגות שלהם גם אם פיטרו אותם, גם אם הם מגיעים לבית חולים, או גם אם הם הופכים פתאום להורים. הם לא רואים בעיה בשתייה שלהם, ולכן ממשיכים בה.

חשוב במיוחד לשים לב ל”התנהגות השתייה”, כי אלכוהוליסטים רבים יודו שיש בעיה ויבטיחו להפסיק או להשתנות, אבל לא יעשו זאת. אם את/ה חבר/ה, בן/בת משפחה או אדם מודאג לגבי מישהו שעשוי לסבול מהפרעת שימוש באלכוהול, העימות על הרגלי השתייה הוא חלק אחד מהתהליך. הצעד הבא הוא לעקוב אחרי ההתנהגות והרגלי השתייה ולראות אם הם השתנו. אם לא, זה מעיד על מישהו שסובל מ-AUD.

ההבדל בין להיות פיכח/ה לבין להישאר פיכח/ה

הצעדים כדי להתפכח שונים מאוד מהצעדים כדי להישאר פיכח/ה. בסופו של דבר, זה כמו לשאול מישהו אם ”הוא פיכח” או ”הוא בהחלמה”. להיות פיכח/ה יכול לומר שהיית פיכח/ה במשך 6 שעות, או שההתמכרות הוחלפה מאלכוהול לאוכל. להיות פיכח/ה זה לא קל, אבל זו הגדרה רחבה. להיות בהחלמה, לעומת זאת, פירושו שההתמכרות נמצאת — בהיעדר מילה טובה יותר — בהפוגה. אנשים שכבר לא נרדפים על ידי חשקים ולא כלואים בגלגל אין-סופי של מחשבות על החומר המועדף עליהם; בעצם, אנשים שמצאו שלווה רגשית עם ההפרעה שלהם וכבר לא נאבקים יום אחרי יום כדי לשמור על הפיכחון. להיות בהחלמה פירושו, במובנים רבים, בדיוק את זה: להיות בשלווה.

הפרעת שימוש באלכוהול אינה ניתנת לריפוי, אבל אפשר לנהל אותה. הדרך להחלמה ארוכה, אבל רחוקה מלהיות בלתי אפשרית.