תופעות לוואי של הירואין

ההשפעה מיידית – היא מתרחשת תוך דקות מהזרקה או מהסנפה – והמשתמשים חווים תחושת ”ראש”.

אחת הבעיות הגדולות ביותר בכל סם שמייצר דופמין באופן לא טבעי ומגרה קולטני אנדורפינים היא תגובת התגמול המלאכותית למשהו שאינו נחוץ. המשמעות היא ש המוח שלך זקוק לתגמולים טבעיים כדי למלא צרכים כמו שינה, מין, אוכל ומים. הירואין מגרה באופן מלאכותי את מערכת התגמול של המוח בדיוק כמו שתגמולים טבעיים עושים, אבל בעוצמה הרבה יותר גדולה.

כך מתפתחת התמכרות; המוח מתחיל להשתוקק להירואין באותו אופן שאדם שגווע ברעב משתוקק לאוכל. הירואין משנה את מערכת הדחף-תגמול של המוח בדרכים שמכריחות את מי שסובל מהתמכרות, שעכשיו ”גווע ברעב” להירואין, להמשיך להשתמש בו.

השפעות לטווח קצר של הירואין

ההשפעות קצרות הטווח של הירואין כוללות:

• אופוריה

• ראש עז

• בחילה

• הקאות

• דיכוי נשימה

• כבדות בגפיים

• יובש בפה

בנוסף לאלה, תסמין נוסף הוא ”הנהון”. הנהון הוא חלק גדול מההיי של הירואין, כי המשתמש עובר בין ערנות לרפיון. התוצאה היא שמשתמשי הירואין בדרך כלל ”מנהנים” קדימה לפני שהם תופסים את עצמם.

מכיוון שהירואין הוא חומר מדכא שעלול לגרום לישנוניות, הרבה אנשים משלבים אותו עם קוקאין או מתאמפטמין (חומרים ממריצים) כדי ”לאזן” את ההשפעות.

השפעות לטווח ארוך של הירואין

ההשפעות ארוכות הטווח של הירואין משתנות בהתאם לאופן שבו משתמשים צורכים את הסם. הרבה משתמשים מתחילים עם הירואין בצורת אבקה – סימן שהוא במצב טהור יותר. לעומת זאת, הירואין זפת שחורה (חומר שחור ודביק שנוצר משאריות זיהומים שנשארות בתהליך) צריך להמיס או לדלל ולהזריק. שימוש תוך-ורידי בהירואין עלול לגרום לשלל השפעות ארוכות טווח נוספות, כמו סיכון מוגבר להידבקות במחלה כמו HIV והפטיטיס, וגם לזיהומים כמו אנדוקרדיטיס — זיהום במסתמי הלב.

חלק מתופעות הלוואי ארוכות הטווח של הירואין הן:

• שינוי במבנה המוח

• התדרדרות של החומר הלבן

• חוסר איזון (פיזי והורמונלי)

• חוסר יכולת לווסת התנהגות

• ירידה ביכולת לקבל החלטות רציונליות

• תפקוד ניהולי לקוי (חוסר יכולת לחשוב בהיגיון, לתכנן, לפתור בעיות או לבצע כמה משימות במקביל)

• מחלות זיהומיות (HIV, הפטיטיס B ו-C)

• ורידים שקרסו

• זיהומים חיידקיים (אנדוקרדיטיס פטרייתית וטרשת ורידים)

• זיהום ברירית הלב ובמסתמים

• דלקת פרקים

• בעיות ראומטולוגיות

• מורסות (רקמה נפוחה מלאה מוגלה)

• מחלת כבד

• מחלת כליות

• סיכון למנת יתר

בנוסף להשלכות ארוכות הטווח האלה, אפשר להיפגע מעוד אינספור השפעות בגלל התוספים והסמים שעלולים להיות מעורבבים בהירואין. וגם אם חלק מההשפעות האלה ניתנות לטיפול, אחרות אינן הפיכות.

תופעת הלוואי החמורה ביותר היא מנת יתר, שלעיתים קרובות מובילה למוות. מנת יתר מתרחשת כי אחת מתופעות הלוואי של החומר המדכא היא האטה או דיכוי של הנשימה. אפשר לפתח מצב שנקרא היפוקסיה, שמפחית את כמות החמצן שמגיעה למוח. זה עלול לגרום לנזק מוחי קבוע, לתרדמת ולמוות.

מקורות

• המכון הלאומי לשימוש לרעה בסמים

• NIDA - מקדמים את מדע ההתמכרות